מדוע, תשאלו, קראתי למאמר "התמודדות עם סיבו", ולא "החלמה מסיבו" או "טיפול בסיבו"? הרי סיבו נגרם ע"י חיידקים, אז נחסל אותם וזה יעבור, לא? אז זהו, זה לא כל כך פשוט. סיבו, עבור רוב האנשים שסובלים ממנו, הוא מצב כרוני. מעריכים שזה נכון עבור כשני שליש מהאנשים שמאובחנים עם תסמונת זו. הסיבה היא, שעד שלא מטפלים בגורמים שמאפשרים התרבות יתר של חיידקים, המצב יחזור תוך זמן קצר אחרי טיפול לחיסול החיידקים.
מה שכן אפשר לעשות זה להפחית משמעותית את התסמינים בעזרת שינוי תזונתי יחד עם תוספים וצמחי מרפא. כל עוד שומרים על התזונה המתאימה תהיה הקלה בתסמינים. במקביל אפשר לחקור מהו שורש הבעיה ולטפל בו. במאמר על סיבו התייחסתי לגורמים העלולים לתרום להתפתחות של סיבו.
התסמינים של סיבו נגרמים מהתססה של פחמימות ע"י החיידקים שנמצאים במעי הדק. לכל הפחמימות יש פוטנציאל לתסוס ולכן הדיאטות המומלצות להתמודדות עם סיבו מתמקדות בהפחתת הצריכה של פחמימות. המנעות מוחלטת מפחמימות אינה מומלצת, זה קשה מאוד לבצע וגם לא ממש בריא. הדיאטות השונות המומלצות מתמקדות כל אחת בקבוצה אחרת של פחמימות.
חשוב לציין שאין תפריט שמתאים לכולם. אצל אנשים שונים מזונות שונים יהוו טריגר לתסמינים. לכן כל אחד צריך להתאים לעצמו את התפריט שעובד עבורו דרך ניסוי של אלימינציה ופרובוקציה.
טיפים על תזונה להתמודדות עם סיבו
כאשר רק מתחילים והתסמינים חמורים רצוי להמנע ממזון חי. הרבה אנשים אוהבים לאכול סלט וזה גם בריא, אבל למערכת עיכול מגורה קשה להתמודד עם מזון חי ועדיף לאכול מזון מבושל. אחרי כמה זמן כשיש שיפור במצב אפשר לנסות להחזיר סלט לתפריט ולראות איך זה משפיע.
לבחור פירות וירקות שיש בהם מעט סוכרים תסיסים – הסבר מפורט על זה בהמשך.
להמנע לחלוטין מדגנים מלאים וקטניות.
מזונות עמילניים עשויים להיות בסדר: תפוחי אדמה, אורז לבן, קמח לבן. אצל אנשים שונים אחד מאלה יהיה בסדר ואחרים יגרמו לתסמינים. צריך לבדוק מה עובד עבורך.
יש אנשים שיכולים לאכול מוצרי חלב ללא לקטוז.
יש אנשים שיכולים לצרוך סוכר לבן או דבש בלי להרגיש תסמינים.
הכמות היא חשובה. לפעמים כמות קטנה של מזון מסוים תהיה בסדר ואם אוכלים הרבה אז זה גורם לתסמינים.
דיאטות מומלצות להתמודדות עם סיבו
יש מספר דיאטות שפותחו ע"י מומחים שונים (חלקן מפורט בהמשך):
דיאטת פחמימות ספציפיות (SCD – specific carbohydrate diet). פותחה ע"י דר סידני האס בשנות ה 20 של המאה הקודמת והפכה פופולרית בעקבות ספרה של איליין גוטסצאל. דיאטה זו מומלצת במקרים של סיבו מתון, מחלות דלקתיות של המעי כגון IBD, וצליאק.
התוכנית התזונתית לבריאות הגוף והמוח (GAPS – Gut and Psychology Syndrome Diet). דיאטה זו היא וריאציה יותר חמורה של SCD שפותחה ע"י הרופאה נטאשה קאמפבל מקברייד. דיאטה זו מומלצת כאשר יש תסמינים נפשיים או קוגנטיביים בנוסף לתסמינים במערכת העיכול. הדיאטה פופולרית למתמודדים עם אוטיזם.
תזונה הממעיטה בסוכרים שניתנים לתסיסה (low FODMAP diet). פותחה ע"י דר שפרד ודר גיבסון עבור מטופלים הסובלים ממעי רגיז ומחלות של המעי. דיאטה זו מתאימה למקרי סיבו קלים, למטופלים שלא מקבלים תסמינים ממזונות עמילניים, וכתחזוקה לאחר טיפול מוצלח.
מדריך באנגלית המפרט את המזונות המותרים והבלתי רצויים של SCD ו low FODMAP אפשר למצוא כאן.
דיאטת פחמימות ספציפיות
דיאטה זו אוסרת על צריכת סוגים רבים של פחמימות. גלוקוזה מותרת כיוון שהיא נספגת מהר.
על פי דיאטה זו יש להמנע מהמזונות הבאים:
סוכרים: אין לאכול סוכר, מולסה, סוכרוז, סירופ תירס עתיר פרוקטוז, פרוקטוז או כל סוכר מעובד.
ירקות: כל הירקות המשומרים אסורים
דגנים: כל הדגנים אינם מותרים, כגון: תירס, חיטה, נבט חיטה, שעורה, שיבולת שועל, שיפון, אורז, כוסמת, סויה, כוסמין, אמרנט ועוד.
קטניות: חלק מהקטניות אסורות: חומוס, נבטי שעועית, סויה, מש, שעועית פאבה.
ירקות שורש עמילניים אינם מותרים: תפוחי אדמה, בטטות.
אצות וחומרים המופקים מאצות, כגון אגר וקרגינן, אסורים.
בשר: שימורי בשר אסורים. רוב הבשרים המעובדים אינם מותרים. יש לוודא שהבשר אינו מכיל תוסף מזיק כגון תירס, מוצרי תירס, עמילן וסוכרים.
מוצרי חלב: יש להמנע מכל סוגי החלב: שלם, רזה, 1%, 2%, שוקו וכו'. חלק מהגבינות מכילות תכולת לקטוז גבוהה ומוגבלות: ריקוטה, מוצרלה, גבינת קוטג', גבינת שמנת, פטה וגבינות מעובדות וממרחי גבינה. יוגורט מסחרי מכיל כמות גבוהה של לקטוז ואסור. חמאה ושמנת חמוצה אסורים.
שונות: מזונות אחרים שאינם מותרים כוללים: לחם, פסטה, מזונות עמילניים אחרים, שמן קנולה, מיונז מסחרי (בגלל תוספים), גלידה, ממתקים, שוקולד, חרובים, אבקת מי גבינה, מרגרינה, קטשופ מסחרי, סטיביה, אבקת אפייה, תערובות אגוזים מסחריות, חומץ בלסמי ומוצרי FOS (פרוקטואליגוסכרידים).
רשימת המזונות המותרים על פי SCD:
סוכרים: דבש הוא מוצר הסוכר היחיד המותר. יש לנסות בזהירות כי לא כולם יכולים להתמודד עם זה.
ירקות: מרבית הירקות, טריים או מבושלים, מותרים לרבות: אספרגוס, ברוקולי, כרובית, ארטישוק, סלק, כרוב ניצנים, כרוב, סלרי, גזר, מלפפונים, חצילים, קישואים, דלעת, פלפלים, שום, חסה, תרד, פטריות (אלא אם כן יש לך קנדידה), בצל, לפת. יש להיזהר מירקות חיים כאשר קיים שלשול.
קטניות: שעועית לבנה, שעועית לימה, עדשים, אפונה, אגוזי קשיו לא קלויים, בוטנים בקליפה, חמאת בוטנים טבעית.
בשר: כל הבשרים הלא מעובדים כגון: בקר, חזיר, עוף, הודו, שליו, יען, דגים, רכיכות, כבש, בשר צבי, ארנבת וביצים.
מוצרי חלב: גבינות טבעיות למעט אלו המפורטות לעיל מותרות: צ'דר, קולבי, סוויס, האברטי, גבינת קוטג' יבשה וכו'. מותר ורצוי יוגורט ביתי שעבר תסיסה של מינימום 24 שעות.
פירות: מרבית הפירות מותרים כגון: אבוקדו, תפוחים, עגבניות, זיתים, משמשים, בננות בשלות, קוקוס, תמרים, פירות יער, דובדבנים, פירות הדר, אפרסקים, אגסים, פירות טרופיים וענבים. אגוזים שקדים, אגוזי ברזיל, אגוזי מלך, ערמונים ואגוזי פקאן.
שונות: המאכלים הבאים מותרים: שמן זית, שמן קוקוס, שמן סויה, שמן תירס, תה חלש, קפה חלש, ג'לטין ללא טעם, חרדל, חומץ, סכרין ומיצים ללא תוספות.
תזונה הממעיטה בסוכרים שניתנים לתסיסה
באנגלית דיאטה זו נקראת low FODMAP diet, כאשר FODMAP הם ראשי תיבות של
Fermentable Oligosaccharides, Disaccharides, Monosaccharides and Polyols
רב סוכרים, דו סוכרים, חד סוכרים וסוכרים כוהליים תסיסים
אין מחקרים שבוחנים את היעילות של דיאטה זו ספציפית עבור אנשים שאובחנו עם סיבו בעזרת בדיקת נשיפה, אולם יש מחקרים שבחנו את היעילות אצל אנשים הסובלים מתסמונת מעי רגיז. אנו יודעים שכ 60% מהמאובחנים עם תסמונת זו יש להם תוצאה חיובית בבדיקת נשיפה לסיבו.
מאמר סקר מ 2021 [1] מצא שדיאטה זו מביאה לשיפור משמעותי בתסמיני מערכת העיכול של מאובחני תסמונת מעי רגיז.
תסיסה היא תהליך שכולנו מכירים, המשמש לייצור יין ובירה. בתהליך הזה הסוכרים שנמצאים בענבים למשל מותססים ע"י חיידקים והתוצרים הם אלכוהול וגזים. במערכת העיכול גלוקוזה נספגת בקלות ובמהירות בתחילת המעי הדק, אולם סוכרים אחרים מפורקים ונספגים יותר לאט ולכן יכולים לשמש מזון לחיידקים שנמצאים בהמשך הדרך בדופן המעי. לסוכרים האלה יש תכונה שהם סופחים נוזלים וזה גורם לצואה להיות יותר רכה עד כדי שלשול.
הנה כמה דוגמאות לסוכרים כאלה:
פרוקטוזה: חד סוכר המצוי בפירות וירקות רבים
לקטוז: דו סוכר שנמצא בחלב ומוצריו
פרוקטנים: רב סוכרים הנמצאים במזונות רבים, כולל דגנים כמו חיטה, כוסמין, שיפון ושעורה
גלקטנים: רב סוכרים הנמצאים בכמויות גדולות בקטניות
פוליאולים: סוכרים כוהליים כמו קסיליטול, סורביטול, מלטיטול ומניטול. הם נמצאים בחלק מהפירות והירקות ומשמשים לעתים קרובות כממתיקים
חשוב להדגיש שהמזונות האלה אינם גורמים לסיבו, אולם אצל אנשים שיש אצלם התרבות יתר של חיידקים במעי הדק, הסוכרים האלה מחמירים את התסמינים.
להלן רשימה [3] של מזונות ומרכיבים נפוצים שעשירים בסוכרים תסיסים (מהם כדאי להפחית או להמנע):
פירות: תפוחים, רסק תפוחים, משמש, פטל שחור, אוכמניות, דובדבנים, תמרים, תאנים, ענבים, נקטרינות, אפרסקים, אגסים, שזיפים, פטל, אבטיח
ממתיקים: נקטר אגבה, פרוקטוז, סירופ תירס עתיר פרוקטוז, דבש, איזומלט, תמצית מאלט, מלטיטול, מניטול, מולסה, סורביטול, קסיליטול
ירקות: ארטישוק, אספרגוס, סלק, ברוקולי, כרוב ניצנים, כרוב, כרובית, דלורית, שומר, שום, כרישה, פטריות, במיה, בצל, אפונה
מוצרי חלב: גלידה, רוב היוגורטים, גבינות רכות וטריות (גבינת קוטג', ריקוטה ועוד), שמנת חמוצה, תוספי חלבון מי גבינה
קטניות: כל סוגי השעועית, חומוס, עדשים, סויה, אפונה יבשה
חיטה: ביסקוויטים, לחם, רוב דגני הבוקר, קרקרים, פנקייק, פסטה, טורטיות, וופלים
דגנים נוספים: אמרנט, שעורה, שיפון
משקאות: מי קוקוס, יינות מועשרים, מיצי פירות, קמבוצ'ה, חלב שיבולת שועל, רום, משקאות קלים עם סירופ תירס עתיר פרוקטוז, חלב סויה, תה (צ'אי, קמומיל, שומר)
מזונות בהם כדאי להתמקד בתפריט דל סוכרים תסיסים (low FODMAPs):
בשר, דגים וביצים
אגוזים וזרעים מסוימים
פירות: בננות לא בשלות, מֵלוֹן, אשכוליות, קיווי, לימונים, ליים, מנדרינות, תפוזים, פסיפלורה, תות שדה
ירקות: נבטי אלפלפא, פלפלים, בוק צ'וי, גזר, סלרי, בַּצלִית, מלפפונים, חציל, ג'ינג'ר, שעועית ירוקה, קייל, חסה, זיתים, תפוחי אדמה, צנוניות, תרד, בצל ירוק, קישוא, בטטה, עגבניות, לפת
דגנים: תירס, שיבולת שועל, קינואה, אורז, טפיוקה
שמנים
טבלה המפרטת אילו מזונות רצויים ואילו מומלץ לא לאכול אפשר למצוא באתר של נטורופדיה
כיצד ליישם את התפריט
חשוב לציין שאנשים שונים רגישים למזונות שונים ויכול להיות שחלק מהמזונות ברשימה "האסורה" לא יגרמו לתסמינים. לכן חשוב לגלות לאילו מזונות את/אתה רגישים ולהתאים את התפריט לכם באופן אישי. איך עושים את זה?
בדומה לשיטה שנקראת דיאטת אלימינציה, רצוי להמנע מכל המזונות ברשימה של המזונות האסורים למשך תקופה של 3 שבועות. יתכן שתוך כמה ימים תחושו הקלה בתסמינים של נפיחות, גזים, אי נוחות וכו', אך תחכו ואל תעברו עדיין לשלב הבא.
השלב השני הוא שלב הפרובוקציה. בשלב הזה כל יומיים שלושה מנסים את אחד המזונות מהרשימה של הלא מומלצים. רצוי לאכול כמות משמעותית ולבדוק אם זה גורם להחמרה בתסמינים. אם הניסוי עבר בשלום, כלומר באותו יום ולמחרת לא היו תסמינים, כנראה שאתם מסתדרים עם מזון זה. אם היו תסמינים חמורים כנראה שכדאי לכם להמנע לחלוטין ממזון זה. אם היתה החמרה כלשהי – זה לשיקולכם, תדעו שאם אתם אוכלים מזון זה, יהיו לזה כנראה תוצאות...
תגובת ניקוי (die-off)
כאשר מתחילים תכנית תזונה להתמודדות עם סיבו הרבה פעמים יכולה להיות החמרה לפני שיש הטבה. התופעה הזו נקראת תגובת ניקוי או תגובת הרקסהיימר. החיידקים שאינם מקבלים את מזונם מתחילים למות והם משחררים רעלים שעלולים לגרום לתסמינים. זה יכול להתבטא בהחמרה של התסמינים הקיימים או אפילו הופעה של תסמינים חדשים שהשכיחים שבהם הם כאב ראש או תסמיני שפעת. הכי חשוב לא להתייאש ולהמשיך את תכנית התזונה לפחות ארבעה שבועות. לאחר זמן זה אמורים להתחיל להרגיש הטבה.
שילוב תוכנית התזונה עם טיפול נגד חיידקים
לפעמים תכנית תזונה מספיקה כדי להביא להטבה משמעותית בתסמינים אך אם הסיבו חמור וכמות הגזים שנמצאה בבדיקה גבוהה, כנראה שיש צורך להוסיף לתוכנית התזונה טיפול נגד חיידקים. שתי האופציות המקובלות הן טיפול אנטיביוטי שנמשך כשבועיים או טיפול בצמחי מרפא שנמשך 4 – 6 שבועות.
לפעמים צריך מספר סבבי טיפול. בממוצע סבב טיפול (אנטיביוטיקה או צמחי מרפא) מפחית את תוצאות הבדיקה של הגזים ב 25 – 35. אם התוצאה הראשונית של בדיקת הנשיפה של המטופל גבוהה מערכים אלה, סביר שיהיה צורך ביותר מסבב טיפול אחד.
מומלץ לא להתחיל ביחד תוכנית תזונה וטיפול נגד חיידקים כי זה עלול להחמיר את תגובת הניקוי. אפשר להתחיל עם תוכנית התזונה ואם ההקלה לא מספיקה להוסיף טיפול אחרי שהתרגלתם לתוכנית התזונה. בכל מקרה חשוב ליישם את תוכנית התזונה בסיום הטיפול כדי למנוע חזרה.
שימוש במאיצי תנועתיות המעי (prokinetic)
בסיום הטיפול רצוי לקחת חומרים שמאיצים את תנועתיות המעי כדי למנוע חזרה של התרבות של חיידקים בעיסת המזון שעוברת במעי. בממוצע אצל אנשים בריאים לוקח למזון 4 – 6 שעות לעבור במעי הדק, ובזמן הזה המזון מעוכל וחומרי המזון הדרושים לגוף נספגים.
כדי שזמן המעבר לא יתארך מומלץ להיעזר בצמחים תומכים.
התוספים המומלצים הם:
איברוגאסט (Iberogast) – פורמולה של צמחים שמרגיעים את מערכת העיכול.
ג'ינגר
רצוי לקחת למשך 3 חודשים ואז לעשות הפסקה ולבחון אם יש החמרה.
לסיום
לסיום אני שוב רוצה להדגיש שמאמר זה עוסק בהתמודדות ולא בריפוי. לפעמים זה כל מה שאפשר לעשות אם יש מחלות רקע שמייצרות תנאים להתפתחות סיבו.
רצוי להשקיע בלחפש את הגורמים שהם שורש הבעיה ואם אפשר לטפל בהם יכול להיות שתוכלו לחזור לאכול מזונות שבעבר היה בלתי אפשרי לאכול אותם.
מוזמנים ליצור קשר עימי להתיעצות לגבי האתגר שלכם. יעל שחם גפני
מקורות
Wang Jinsheng , Yang Pengcheng , Zhang Lei , Hou Xiaohua, A Low-FODMAP Diet Improves the Global Symptoms and Bowel Habits of Adult IBS Patients: A Systematic Review and Meta-Analysis. Frontiers in Nutrition, 19 August 2021, doi:10.3389/fnut.2021.683191
Staudacher HM, Whelan K, Irving PM, Lomer MC. Comparison of symptom response following advice for a diet low in fermentable carbohydrates (FODMAPs) versus standard dietary advice in patients with irritable bowel syndrome. J Hum Nutr Diet. 2011 Oct;24(5):487-95. doi: 10.1111/j.1365-277X.2011.01162.x. Epub 2011 May 25. PMID: 21615553.
Galgano F, Mele MC, Tolve R, Condelli N, Di Cairano M, Ianiro G, D'Antuono I, Favati F. Strategies for Producing Low FODMAPs Foodstuffs: Challenges and Perspectives. Foods. 2023 Feb 17;12(4):856. doi: 10.3390/foods12040856. PMID: 36832931; PMCID: PMC9956220.
Comments